ניאו-פרוג היא לא מילה גסה: IQ
18/11/2007

חברי הלהקה כתבה זו הופיעה לראשונה במגזין מועדון המעריצים הרשמי של דרים ת'יאטר בישראל

להקת IQ הבריטית נוסדה בסאות'המפטון ב- 1981 על-ידי מייק הולמס לאחר פירוק להקתו הקודמת The Lens. IQ מסמלת יחד עם להקת Marillion את תחיית הרוק המתקדם בשנות ה- 80, עם ייסוד הניאו-פרוג. הלהקה עברה להופיע בלונדון בשנת 1982 והוציאה את אלבומה הראשון, Seven Stories into Eight. מהרגע הראשון, היה ברור למי שהאזין למוסיקה, שמדובר בהרכב ששם דגש על מוסיקה מלודית, שיתוף פעולה מוסיקלי יוצא דופן של כלל חברי הלהקה וגם תיאטרליות, שלא הייתה מביישת את פיטר גבריאל, מצידו של הזמר פיטר ניקולס. קלידן הלהקה, מרטין אורפורד, הוא כותב החומר העיקרי וגם המוסיקאי המקצועי ביותר בה. הוא מושפע ממלחינים כמו רחמנינוב וקלידנים כמו טוני בנקס (Genesis). הנוכחות של המוסיקה הקלאסית אצל IQ היא מובהקת בעיבודים. כל זה זיכה את הלהקה כבר בתחילת דרכה במספר הופעות במועדון ה- Marquee האגדי.

לאחר ששחררה את האלבום Tales from the Lush Attic באופן עצמאי ב- 1983, הוציאה הלהקה את אחת מאלבומי הפרוג הקלאסיים של שנות ה- 80, The Wake, אשר עד עצם היום הזה נחשב לאחד הטובים ביותר של הלהקה ושל הניאו-פרוג בכלל. הגיטריסט מייקל הולמס מרגש עד דמעות עם הסולואים שלו בשיר הנושא The Wake ובזה שבא אחריו, The Magic Rounadbout. הצלחת האלבום זיכתה את הלהקה בטור משותף עם Wishbone Ash, אך למרות כל האופטימיות ששררה סביב הלהקה עם ההצלחה ואחרי 200 הופעות בשנה אחת, היא עברה זעזוע לא קל בדמות עזיבתו של סולן הלהקה פיטר ניקולס שהקים הרכב משלו בשם Niadem's Ghost. העזיבה של ניקולס לא היה השינוי האחרון שתעבור. הלהקה לקחה כזמר החדש את פול מנל וחתמה על חוזה הקלטות יוקרתי עם Phonogram, וכמו כן יצאה לטור עם Magnum. אולם האלבום השלישי, Nomzamo, שילב בתוכו לא מעט השפעות מסחריות וחסר את הליריקה המבריקה שניקולס היה כותב. זאת הייתה גם התקופה בה הלהקה החלה להופיע מחוץ לאנגליה ובכל רחבי אירופה - ללהקה היה ונשאר קהל מעריצים קטן אך נאמן מאד בכל רחבי אירופה ואף בארה"ב. לאחר מכן הוציאה הלהקה את האלבום Are you Sitting Comfortably בשנת 1989 שהופק ע"י טרי בראון המוכר לרבים מאיתנו בזכות עבודתו עם Rush.

הזעזועים הפרסונאליים המשיכו בלהקה כתוצאה משילוב של חילוקי דעות על המשך הדרך המוסיקלית וחוסר שביעות רצון מהתמיכה של Phonogram. הבסיסט טים אסאו והזמר פול מנל נפרדו מהלהקה. בצעד מפתיע הסכים פיטר ניקולס להתאחד עם הלהקה, ובנוסף צירפה הלהקה את לס מרשל כבסיסט החדש. אך לאחר שתי הופעות בלבד, מרשל מת בפתאומיות בקיץ 1991 והותיר אתIQ עצובה וללא בסיסט. האירוע הטראגי הזה גרם לחברי הלהקה להתלכד ולהחליט ש- IQ , למרות הכל, צריכה להמשיך. ג'ון ג'ואיט (לשעבר Ark וכיום גם ב – Frost) צורף כבסיסט. IQ חזרה להופיע באנגליה וברחבי אירופה ובמאי 1993 קיימה את הופעת הבכורה שלה על אדמת ארה"ב במסגרת פסטיבל Progfest הנחשב מאד, ובמסגרתו ביצעה חומר מאלבומה החדש שעמד לצאת, Ever. ב- 1994 השיגה הלהקה זכויות על כל אלבומיה הקודמים והוציאה אותם בהוצאות מחודשות שעברו Remastering.

בספטמבר 1997 שחררה הלהקה אלבום קונספט כפול בשם Subterranea, שלווה על-ידי מופע תיאטרלי שכלל בין היתר הקרנות וידאו, ונחשב לאלבום מופת של הלהקה – זכה לביקורות נלהבות פה אחד ממגזינים רבים ומכל המעריצים ברחבי העולם. בטקס פרסי Classic Rock Society, הלהקה זכתה בפרסים על: האלבום הטוב ביותר, הלהקה הטובה ביותר וגם במירב הפרסים בקטגוריית המוסיקאים. הלהקה יצאה לטור שכלל בין היתר את הולנד, איטליה, מלטה ושוב ארה"ב. ההופעה האחרונה בהולנד צולמה ל- DVD ולדיסק כפול בשם: Subterranea: The Concert. קטעים בולטים באלבום הם: Subterranea , Breathaker, Capricorn ו- The Narrow Margin .

בפברואר 2001 שחררה הלהקה אלבום סטודיו נוסף, The Seventh House, וגם חגגה 20 שנה להקמתה בקונצרט חגיגי במועדון ה- Mean Fiddler שצולם ותועד ל- DVD מבריק (ממליץ לכם לקנות). ב- 2004 שחררה הלהקה עוד אלבום מופת, Dark Matter, אליו נחשפו לא מעט מאזיני פרוג שלא שמעו על הלהקה בעבר. האלבום, שמכיל חמישה קטעים, אומנם לא מחדש אך חובבי רוק מתקדם מלודי וסימפוני לא יכולים שלא להתענג מהביצועים המלוטשים ולעשות את ההשוואה המתבקשת ל- Genesis של אמצע שנות ה- 70. מרטין אורפורד מרשים שוב ביכולת ההלחנה בעוד ניקולס מגיש באופן נהדר את השירים. Harvest of Souls הוא אפוס שייכנס בקלות להיכל התהילה של הפרוג, וגם Sacred Sound שפותח את האלבום הוא קטע מרתק. המתופף הותיק פול קוק החליט לפרוש מהלהקה, ובמקומו בחרה הלהקה את אנדי אדווארדס האנרגטי. הלהקה יצאה שוב לטור אירופאי והופיעה שוב בארה"ב ב- 2005, הפעם בפסטיבל Nearfest, בו היא מבצעת את הרפרטואר הבאמת הכי טוב שלה. גם ההופעה הזאת צולמה ל- DVD, שמומלץ מאד לרכישה.

לפני כחודשיים הודיע קלידן הלהקה, מרטין אורפורד, שהוא החליט לעזוב את הלהקה ולהתרכז בלימוד פסנתר וגם לנצל את הזמן לנוח קצת אחרי אינטנסיביות של כתיבה, הקלטות והופעות עם הלהקה במשך למעלה משני עשורים. עזיבת אורפורד, שמהווה את עמוד השדרה של הלהקה, הינה מהלומה קשה ללהקה, שכבר סבלה לא מעט זעזועים. אורפורד השתתף בהופעת הלהקה ב- 16 בספטמבר במונטריאול, אולם לא ידוע עדיין מי יופיע עם הלהקה בהופעת הכריסמס המסורתית שתיערך כמו בכל שנה בדצמבר ב- Mean Fiddler בלונדון (לעבדכם הנאמן היה את העונג להיות בהופעת ה- 25 שנה ללהקה בדצמבר 2006).

הלהקה הודיעה על טור חדש בחורף הקרוב ואף מחפשת קלידן חדש. בינתיים היא עובדת על כתיבת אלבום חדש, בו אורפורד ישתתף בהפקה (דרך הלייבל שהוא הקים, Giant Electric Pea), ויהיה מסקרן לראות איך יישמע האלבום החדש. יהיה מוזר לראות את IQ מופיעה בעתיד ללא אורפורד, אך נצטרך להתרגל לכך, ולקוות שאיכות המוסיקה לא תפחת אלא רק תישמר ותשתבח. IQ לא זכתה להצלחה מסחרית מסחררת כמו להקות פרוג אחרות, אך היא שמרה לאורך כל השנים על הקהל הנאמן והמסור – זאת ההזדמנות שלכם להיהפך לחלק מקהל הלהקה.

בחזרה לעמוד הכתבות